החלטה בתיק בר"ע 29716-01-13

השופטת לאה גליקסמן :

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב - יפו מיום 7.1.13 (עב 1519/09; השופטת סיגל דוידוב-מוטולה), בה התקבלה בקשת המשיבה לעכב את המשך ההליכים בתיק עד מתן פסק הדין בערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 5.11.12 לאשר את תביעתו של המבקש כתובענה ייצוגית.    

2.     הרקע לבקשה:

2.1.                     המבקש עבד כשומר במשיבה, חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה.

2.2.                     ביום 25.1.09 הגיש המבקש בקשה לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית, בארבע עילות, ובהמשך ביקש לצמצם בקשתו לשתי עילות בלבד. בהחלטה מיום 28.10.10 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. על החלטת בית הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 42355-11-10). במהלך הדיון בערעור ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שקבעה, בין היתר, כי "עניין התובענה הייצוגית יוחזר לבית הדין קמא על מנת שיבחן את שאלת התובענה הייצוגית אך ורק בהתייחס לעניין חובת ההפרשה הפנסיונית" , ובית הדין יחליט האם יש מקום לאישור התובענה הייצוגית.

2.3.                     ביום 5.11.12 החליט בית הדין האזורי לאשר את תביעתו של המבקש כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006.

2.4.                     ביום 25.11.12 הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית (בר"ע 46070-11-12).

2.5.                     ביום 5.12.12 הגישה המשיבה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב הליכים בתיק. המשיבה ביקשה כי עד למתן הכרעתו של בית הדין הארצי בערעור יעוכבו ההליכים בתיק בבית הדין האזורי, וביניהם פרסום מודעה בעיתון בדבר אישור התובענה הייצוגית; הליכי גילוי מסמכים; הגשת כתב הגנה ודיון מוקדם הקבוע ליום 15.1.13. המשיבה טענה כי סיכויי הערעור טובים, בין היתר בהתייחס להגדרת הקבוצה, וכי הנזק העלול להיגרם מהמשך קיומם של ההליכים גדול עשרות מונים מהנזק שייגרם לתובע המייצג ולקבוצה המיוצגת ככל שההליכים יעוכבו. כמו כן אין טעם לנהל הליכי סרק, כל עוד קיימת אפשרות כי ההחלטה בדבר אישור התובענה הייצוגית תתהפך בערכאת הערעור.

2.6.                     המבקש התנגד לבקשה לעיכוב הליכים בטענה כי אין הצדקה לעכב את המשך הדיון בתובענה הייצוגית עד סיום הליכי הערעור, בפרט בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז הגשת הבקשה; סיכויי הערעור אינם גבוהים בהתחשב בכך שההחלטה נשענת על פסיקה קודמת של בית הדין הארצי; לא הוכחה הטענה לנזקים "בלתי הפיכים" אם ההליך יימשך כסדרו.

2.7.                     בהחלטה מיום 23.12.2012 קבע בית הדין האזורי כי "בשלב זה יעוכבו ההליכים עד למתן הכרעת בית הדין הארצי בבר"ע שהוגשה. ככל שהבר"ע תתקבל, יישקל עיכוב ההליכים מחדש" .

2.8.                     ביום 26.12.12 קיבל בית הדין הארצי את בקשת רשות הערעור, נתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 5.11.12, וקבע כי התיק ייקבע לדיון בפני מותב.

2.9.    נוכח החלטת בית הדין הארצי, המשיבה שבה והגישה לבית הדין האזורי את בקשתה לעכב את ההליכים בתיק עד להכרעת בית הדין הארצי בערעור. המבקש חזר על התנגדותו לבקשה לעכב את ההליכים.

2.10.                בהחלטה מיום 7.1.13 קיבל בית הדין האזורי את הבקשה לעיכוב הליכים, וקבע כי ההליכים יעוכבו עד קבלת פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור שהוגש. נקבע כי יש הצדקה לעכב את ההליכים בתובענה הייצוגית עד הכרעתו של בית הדין הארצי בערעור; עצם קבלתה של בקשת רשות הערעור מדברת בעד עצמה, ומלמדת כי בית הדין הארצי מבקש להידרש לנושא זה וליתן דעתו לשאלה האם מוצדק היה לאשר את תביעתם של המבקשים כתובענה ייצוגית; לא תהא יעילות כלשהי בשמיעת התובענה הייצוגית טרם שבית הדין הארצי אמר את דברו.

       החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שבפני.

3.     בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי הלכה היא שאין מעכבים הליכים של תובענה ייצוגית בשל הליכי ערעור על החלטה לאשר תובענה ייצוגית. כך נקבע למשל בבשא (ת"א) 23019/07 רונן נהור ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן - עניין נהור), ניתן ביום 15.1.2008, ובבשא (ת"א) 1895/05 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שאי שאול, ניתן ביום 7.3.2008 (להלן - עניין תדיראן). אמנם, בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין תדיראן, אולם מהטעם כי גם התובע הייצוגי הגיש ערעור על ההחלטה המאשרת את התביעה הייצוגית, מה שלא נעשה בענייננו; ההחלטה של בית הדין האזורי לאישור התובענה הייצוגית מבוססת על הלכות משפטיות קודמות המבוססות היטב בפסיקת בית הדין הארצי, כך שלא קיימת שאלה משפטית מורכבת שטרם הוכרעה בפסיקה היכולה להצדיק עיכוב המשך ניהול הליכי התובענה הייצוגית; טענות המשיבה בנוגע לנזקים שייגרמו בגין המשך ניהול התובענה הייצוגית, כפי שפורטו בבקשה לעיכוב הליכים, הן טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר, ורק בשל כך היה על בית הדין לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים; אין בסיס לטענת המשיבה כי ייגרמו לה נזקים בגין פרסום אישורה של התובענה הייצוגית, מאחר שאישורה של התובענה הייצוגית ממילא מפורסם בפנקס התובענות הייצוגיות ובאתרי אינטרנט; אין בסיס לטענת המשיבה כי ייגרמו לה נזקים בגין גילוי מסמכים במסגרת התובענה הייצוגית, שכן כל עוד לא ניתן פסק דין בתובענה הייצוגית גילוי המסמכים נעשה אך ורק לצורך הוכחת התובענה הייצוגית, ובית הדין הדן בתובענה הייצוגית רשאי ליתן הוראות לשם כך; אם תוכרע התובענה הייצוגית עצמה לטובת המבקש, הרי שהמשיבה תוכל לערער על פסק הדין ולבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין; מטרתה היחידה של המשיבה בהגשת הבקשה לעיכוב הליכים היא לנסות לדחות ולעכב את בירור הליך התובענה הייצוגית ולחמוק מליתן את הדין. החלטה לעיכוב הליכים עד למתן פסק דין בערעור משמעותה דחיית ההליך לשנים ארוכות עד כדי הפיכתו לחסר משמעות.

4.     לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבה. במקרה הנדון לא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, מהטעמים המפורטים להלן.

5.     על פי פסיקת בית המשפט העליון "נושא עיכוב הביצוע של החלטה לאשר תובענה ייצוגית מעורר שאלות נכבדות והוא טרם זכה לדיון ממצה בפסיקת בית משפט זה. בבתי המשפט המחוזיים קיימות בעניין זה, כך נראה גישות שונות" [רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שאי שאול, (11.5.2008)]. באשר לדעות  השונות בעניין זה בבתי המשפט המחוזיים ראו ת"צ 6161-08-07 הלמן נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, (10.8.2009) וההפניות שם.

6.     אמנם, לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניין פתאל [רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' טל פתאל, (6.5.2010)],  הדנה בשאלה מהו העיתוי הראוי לדון בו בהשגות על החלטה המאשרת תובענה ייצוגית, האם במסגרת בקשת רשות הערעור או במסגרת ערעור על פסק הדין בעניין התובענה הייצוגית עצמה, בתי המשפט המחוזיים דחו בקשות לעיכוב ביצוע בשל הגשת בקשת רשות ערעור. זאת, מאחר שעל פני הדברים לפי הפסיקה בעניין פתאל הסיכויים לדון בהשגות על החלטה המאשרת תובענה ייצוגית במסגרת בקשת רשות הערעור נמוכים [תצ (ת"א) 40550-12-10 אמיר יעקבי נ' עיריית גבעתיים (22.10.2012); תא (ת"א) 1936-06 אליעזר צימרמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, (30.12.2010); תצ (ת"א) 1449/08 014 בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Mandap, (3.2.2011); תצ (מרכז) 13354-12-08 ש.א.מ.ג.ר שירותי אכיפה בע"מ נ' שלמה תחבורה 2007 בע"מ, (11.9.2011)]. אולם, בהחלטה זו אין צורך להידרש לשאלה אם יש מקום לעכב את ביצוע ההחלטה לאשר תובענה ייצוגית עקב הגשת בקשת רשות ערעור,  לאור העובדה שבמקרה הנדון ההחלטה מושא הבקשה ניתנה לאחר שניתנה רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי המאשרת הגשת תובענה ייצוגית.

7.      יש לאבחן בין המקרה הנדון לבין הפסיקה אליה הפנה המבקש, בשל השוני בנסיבות ביניהם. בפסיקה אליה הפנה המבקש בעניין תדיראן ובעניין נהור, ההחלטה בבית המשפט המחוזי הדוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע לפני שניתנה החלטה בבקשת רשות הערעור, ואחד השיקולים לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע היה הסיכויים הנמוכים שבקשת רשות הערעור תתקבל, לאור הפסיקה בעניין פתאל. לעומת זאת, בהחלטה מושא בקשה זו, נתקבלה הבקשה לעיכוב ביצוע לאחר שניתנה החלטה בבקשת רשות הערעור וניתנה רשות. אוסיף, כי מתן רשות ערעור על ההחלטה המאשרת תובענה ייצוגית יש בה כדי להעיד כי על פני הדברים, יש טענות ושאלות הטעונות בירור בהחלטה לאשר את הבקשה לתובענה ייצוגית.